איראן היא משימת חייו. הציבור לא השתכנע
למרות המלחמה המוצלחת והצהרות על החזרת תוכנית הגרעין לאחור, גוש נתניהו לא התרומם. העימות מול טראמפ על המשך המו"מ מחדד את הפער בין הזירה הביטחונית להישג הפוליטי, בזמן שעזה וחוק הגיוס ממשיכים להעיב על סדר היום
מעבר לגרעין ולטילים: אלו התנאים להסכם אמיתי עם איראן
מנהלי המשא ומתן של טראמפ, וויטקוף וקושנר, הם אנשי עסקים מבריקים, אך הם סובלים מליקוי בהבנה היסטורית. בלי הכרה ב"קולוניאליזם החדש" של טהרן ובחזונה להשמדת ישראל - כל הסכם יהיה זמני ומסוכן | הטענות העקרוניות שישראל חייבת להציב על השולחן
בין הבית הלבן ולשכת הגיוס: שני הנושאים שמעסיקים את נתניהו
בין אריה דרעי לדונלד טראמפ, בין פגישה גורלית לביטחון ישראל למגעים גורליים לשרידות הממשלה: כך הוביל נתניהו את ישראל למצב שבו הבחירה שלה היא בין רע לגרוע
האם האגו של ראשי האופוזיציה יגיש לנתניהו את השלטון במתנה?
בזמן שהחברה האזרחית הקימה מדינה חלופית תחת אש ולמדה להניח למשקעי העבר, ראשי גוש השינוי עדיין עסוקים בקרבות אגו ובידול פוליטי. אל מול המיקוד האסטרטגי של נתניהו, האופוזיציה מסתכנת בהחמצת הזדמנות היסטורית - לא בגלל הגורל, אלא בגלל בחירה קטנונית
נתניהו סימן תאריך לבחירות - אך בקואליציה מתלבטים
רגע לפני הכניסה למסע בחירות מאתגר, הדאגה גוברת מתאריך שיחפוף עם נסיעתם לאומן של חסידי ברסלב - שעלול לעלות לסיעות במספר מנדטים. ראש הממשלה מציג עסקים כרגיל ומתעקש כי הממשלה תמלא את ימיה, למרות שתאריך אחר יתאים לו הרבה יותר
המריחה הגדולה: איך הפכו האיומים של החרדים לבדיחה?
פעם הם הפילו ממשלות על נחיתת מטוסים בשבת, היום הם מסתפקים בהבטחות ריקות בדרך לוושינגטון. מאחורי הקלעים של אובדן כוח ההרתעה החרדי - והסיבה שגפני ודרעי פשוט לא יכולים לקום וללכת
המתח התפוצץ - והמאבק הפך לברור: תומכי נתניהו נגד אנשי הציונות הדתית
בני הציונות הדתית האמיתיים, לא אלה שסמוטריץ' מייצג, ימשיכו לדרוש מהחרדים להתגייס, להסתייג מכל הריקבון ולא ליישר קו אוטומטי. ותומכי נתניהו, שבעיניהם אין דבר מלבד שלטונו, ימשיכו להתפוצץ מזעם, לקלל ולתקוף כי אם אין נתניהו, אין פרנסה, אין תהילה ואין כלום
סודות מדינה לכל דורש: האם לנתניהו יש "צ'ק פתוח" לחשוף מסמכים חסויים?
חשיפת הפרוטוקולים והדוחות המודיעיניים על ידי ראש הממשלה מציתה קרב משפטי על גבולות הכוח: האם הסמכות "להלבין" מידע מסווג הפכה לכלי פוליטי לניקוי אשמה? הצצה למנגנון הבעייתי שמאפשר פרסום סלקטיבי - והצורך הדחוף ברפורמה שתעצור את זליגת הסודות
תתארו לכם עולם שבו טלי גוטליב היא שרת המשפטים של ישראל
קו ישיר מחבר בין עוד התפרצות של חברת הכנסת במשפטו של נתניהו לבין הביקורת הפרועה של איתמר בן גביר על החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו. אירועי היום בהיכל המשפט צריכים לעמוד לנגד מי שעדיין מתלבטים איך להצביע בבחירות
הלב של המדינה: מדוע דור המחר של ישראל צומח דווקא מתוך הריסות העוטף?
הילדים שלמדו לנהל רגעי גורל ב-15 שניות של "צבע אדום", הופכים לדור מנהיגים חסין וערכי שאינו נרתע מאי-ודאות. בשנת 2040, כשיאחזו בהגה השלטון והמשק, הם יביאו איתם תפיסת ניהול המשלבת מצוינות טכנולוגית עם ערבות הדדית עמוקה - כזו שנצרפה באש ולא באוניברסיטאות
עוד בדעות ופרשנויות
לשבור את משוואת החטיפות: עכשיו הזמן לחוקק את עקרונות שמגר
עם חזרתו של רן גואילי החטוף האחרון, ניצבת בפני ישראל הזדמנות היסטורית לעבור ממדיניות של כניעה ללחצים לאסטרטגיה של הרתעה. ח"כ אוהד טל קורא לעגן בחקיקה קווים אדומים וברורים למשא ומתן, כדי להבטיח שהחטיפה הבאה לא תשתלם לאויב ולא תקרע שוב את החברה הישראלית
הבעיה היא לא רק גיוס חרדים: החוזה הישראלי מפוצל, הגיע הזמן לחוזה חדש
הוויכוח על חוק הגיוס הוא רק הסימפטום למערכת מעוותת המפרידה בין חובות לזכויות ומפקירה את האזרח לידי עסקנים ומתווכים. כדי לבנות חברה בריאה, על מדינת ישראל להפסיק את שיטת ה"קומבינות" ולעבור למודל של שותפות גורל ישירה מול כל אזרח, ללא קשר לשיוכו המגזרי
למה הם תוקפים את הלוחמות? רמז: זה לא בגלל הדת
סגנית השר שרן השכל כותבת על הציניות של ההנהגה החרדית, המשתמשת בלוחמות צה"ל כמסך עשן לשימור הפטור המגזרי. בזמן שמעמד המשרתים קורס תחת הנטל, היא מבהירה כי עידן ה"ישראבלוף" הסתיים - הגיע הזמן לשוויון מלא בחובות, בלי החרגות ובלי קומבינות
מלאך חבלה על סטרואידים: נתניהו השתפן ועכשיו, מאשים אחרים
השרלטנות של האיש המתיימר לעמוד בראש המדינה בולטת בכל סעיף וסעיף של כתב הבכיינות שלו. האיש הנקלה שמנהל את המדינה הזו כבר שנות דור חושב שכולנו מטומטמים. ממה האיש הזה עשוי? איך הוא יכול לחיות בתוך עצמו? להביט בעצמו במראה?
מניעת עסקה או תיאום תקיפה? למה נתניהו ממהר לוושינגטון עכשיו
הביקור מגיע בנקודת זמן רגישה במיוחד והבית הלבן לא מכחיש את עצם קיום הפגישה. ייתכן שנתניהו בא לבלום עסקה מצומצמת מדי, לסייע לטראמפ בתרגיל הטעייה או אולי בכלל לתאם מהלך שכבר מזמן נמצא מעבר לדיפלומטיה. אז מה בדיוק עומד על הפרק? | כל התרחישים
כשהגורל עובר לידיים אחרות: הרגע המכריע של היועמ"שית
המפכ"ל הפגין אומץ לב והמהלך שנקט - העברת תיק הפצ"רית ליועמ"שית משרד המשפטים - עשוי סוף סוף להוציא את האמת לאור. וגם, לנוכח הלעומתיות שבהרב מיארה מפגינה כלפי הממשלה, טוב שיש שופטים שמראים לה את הדלת
האם הגיע הזמן לברית יהודית-מוסלמית חדשה?
השבר בישראל הוא לא רק פוליטי, אלא התנגשות בין הליברליזם האירופי לזיכרון הקיום היהודי בארצות האסלאם. בעולם שבו המערב בגד והמזרח סיפק מחסה, ישראל חייבת להפסיק לפחד מהמרחב שבו היא חיה ולמצוא מודל קיום שאינו מבוסס על "אויב" או "מדינת לאום" קשיחה
גבולות הכוח: כשבית המשפט מכבס את הכביסה בחוץ
פסק הדין בעניין הנציב הוא נזיפה מהדהדת בהתנהלות המכשילה של היועמ"שית, אך הוא טומן בחובו אירוע נדיר בהרבה: ביקורת גלויה של שופטי הרוב על התפיסות השגויות של חבריהם למיעוט. הרגע שבו המחלוקת יצאה מהחרכים, ובית המשפט העליון הפסיק להיות מקשה אחת
הכשל הגדול בתולדות המדינה לא היה רגעי, הוא היה מדיניות | דעה
הטבח לא נפל מהשמיים, זו המדיניות שנתניהו הוביל. מסמכים, פרוטוקולים והקלטות מהשנים האחרונות מצביעים על מדיניות עקבית של שימור חמאס, למרות אזהרות ותרחישי חדירה שהוצגו לנתניהו. הכול היה ידוע מראש, והכול מתועד - מי שעיצב את מדיניות חמאס לא יכול לברוח מאחריות
זיני חושב מחוץ לקופסא - אבל אחיו חושב מחוץ לפאקט
הנוכחים בוועדה החסויה יצאו המומים מהדיון שנערך בהשתתפות רה"מ, שנתן שם את נאום חייו בנוגע לאסון: "זה לא ייאמן איך הוא מפיל הכל על כולם". כחטא על פשע, מקפיד נתניהו להשאיר על כתפה של ישראל את הקוף שמצווח שהייתה בגידה לפני ובמהלך 7 באוקטובר
הטרבל-מייקר של הגוש: ככה לא בונים חומה, ככה לא מרכיבים ממשלה
ראשי האופוזיציה מנסים להימנע ממריבות בתוך הגוש, אך נתקלים ביאיר גולן, שדואג לעצמו, ואילו לפיד מבין שצרות בתוך הגוש הן ניצחון לימין. השבוע זה הגיע לשיא, ובכירים באופוזיציה אומרים לוואלה: "הוא מסכן את המחנה הליברלי כולו. הוא בעיה אסטרטגית של ממש"
חלון דיפלומטי אחרון: המו"מ עם איראן מתחיל - והאיום הצבאי מרחף
שיחות הגרעין בין וושינגטון לטהרן נפתחות בעומאן תחת תנאי סף נוקשים של "אפס יכולת גרעינית", איומים צבאיים גלויים ולחץ כלכלי כבד על איראן. בעוד המתווכות האזוריות מציעות מתווה רחב בהרבה, טראמפ משדר מסר כפול: דיפלומטיה כחלון אחרון - וכוח צבאי שממתין מעבר לפינה
פעם הוא התבייש בו, היום נתניהו מוכן לשלוח את ישראל לתהום עבור בן גביר
במציאות מתוקנת רה"מ היה צריך לזמן את בן גביר ולבקש ממנו למנות במקומו שר אחר ממפלגתו. אלא שהאיש שלפני 5 שנים בחר להסתיר את העובדה שהוא הולך למנות כהניסט עבריין לשר, מוכן היום לשלוח את ישראל למשבר חוקתי רק כדי שבן גביר ימשיך להיות אחראי על משטרת ישראל
חוזרים לאותו המקום: הפלונטר הפוליטי ייפתר רק באמצעות המפלגות הערביות
כמו לפני חמש שנים, גם בבחירות הקרובות, הרבה יקום ויפול על המפלגות הערביות ככלל, ועל מנסור עבאס בפרט. אך האם הפעם, אחרי מחדל שבעה באוקטובר האיום והמלחמה הקשה שבאה בעקבותיו, הציבור הישראלית יראה באופציה זו כלגיטימית?
הקרב האמיתי של טראמפ הוא על דעת הקהל, והבמה - נמצאת בעומאן | פרשנות
השיחות עם איראן שיחלו מסתירות את העובדה שברורה לכולם - טראמפ בונה "קייס", לתרחיש בו הדיפלומטיה לא תספיק. במקביל, רוביו מדבר על משא ומתן, אבל ואנס מזכיר שהקו האדום אינו תיאורטי. לפיכך, אם תגיע תקיפה - יהיה זה רק לאחר הוכחה שניתנה לשיחות הזדמנות, והיא תמה
חרושת השמועות והלחשושים על בגידה: השופטים עשו ללוין את העבודה
בפעם הבאה שהשופטים יתלוננו שרודפים אותם, פוגעים בשלטון החוק, ומוציאים את דיבתם, צריך לומר להם 2 מילים: בצלאל זיני. המערכת שבאה בטענות לכל העולם, על כך שיש חרב שמונפת מעל לראשה, שוכחת שהיא עצמה תולה אותה שם על שערה של סוס, ואחר כך מתפלאת כשהיא מתהפכת עליה
"היד" הטורקית - והמיליונים מקטאר: הציר שהופך לאימפריה הכי מסוכנת באזור - מתחת לאף של ישראל
כבר שנים ארוכות שאנקרה ודוחא משתפות פעולה ביניהן, אבל נראה שבעידן טראמפ כוחן מתעצם והשותפות ביניהן הופכת לאירוע שמשנה את האזור. בעוד שקטאר מביאה את הכסף, טורקיה מביאה את היכולת הטכנולוגית - וביחד הן הופכות למעצמה מסוכנת
נוקאאוט של חמינאי לטראמפ? כך איראן עלולה לצאת המנצחת הגדולה מהשיחות
בעוד ארצות הברית מאותתת על חידוש מגעים עם טהרן, בישראל ובמדינות נוספות באזור מזהירים מפני עיתוי בעייתי של משא ומתן. להערכת גורמים במערכת הביטחון, דיפלומטיה שאינה מגובה בכוח עלולה לאפשר לאיראן למשוך זמן, לחזק את מעמדה האזורי - ולהתבסס כמדינת סף גרעינית
איראני, מצרי, סעודי ופקיסטני נפגשים בטורקיה כדי להחליט על גורלנו
זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, רק שהפעם היא על חשבוננו. שולחן הרשעים שסביבו יתכנסו כל אויבינו ביום שישי, הוא לא פחות מאיום קיומי על מדינת ישראל
דובר המשטרה כמשל: המינויים שמרסקים את אמון הציבור במדינה
הסכסוך המוכחש בצמרת משטרת ישראל הוא חלון ראווה לא רק לנעשה בתוכה, אלא למינויים הכושלים של בכירים במערכות חיוניות, שהפכו כבר לסמל מובהק של הממשלה הנוכחית