חדשות מדע וסביבה - מהארץ ומהעולם

סיכוי של 1 ל-6: האסון שאנחנו כמעט לא מתכוננים אליו ירעיב מיליארדים

Fri, 25 Sep 2026 00:01:00 GMT

אם היו אומרים לנו שיש סיכוי של אחד לשישה שאסטרואיד ענק יפגע בכדור הארץ במאה הקרובה, סביר להניח שהאנושות הייתה משקיעה לא מעט כסף בניסיון למנוע את האסון. אלא שלפי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', קיים איום טבעי אחר עם סיכוי דומה לתוצאות קטסטרופליות - ואנחנו כמעט לא מתכוננים אליו. מדובר בהתפרצות געשית בדרגה 7 במדד ההתפרצות הגעשית, אירוע נדיר ועוצמתי שיכול להזרים כמויות עצומות של אפר וגופרית לאטמוספרה, לקרר את כדור הארץ, לפגוע ביבולים ולערער מערכות מזון וסחר ברחבי העולם. האזהרה על הסיכוי של אחד לשישה אינה חדשה לגמרי - החוקרים מייקל קסידי ולארה מאני פרסמו אותה כבר ב-2022 - אבל הערכת סיכונים עדכנית יותר שהכינה מאני עבור דו"ח הסיכונים העולמי של האו"ם ב-2025 מציגה בצורה מטרידה הרבה יותר מה אירוע כזה עלול לעשות לעולם של היום.

חשבתם שהבעיה נפתרה? החור באוזון שוב התנפח לממדי ענק

Thu, 17 Sep 2026 00:03:00 GMT

במשך שנים החור באוזון היה כמעט שם נרדף לאסון סביבתי. עוד לפני שמשבר האקלים וההתחממות הגלובלית השתלטו על הכותרות, הזהירו אותנו מפני שכבת ההגנה של כדור הארץ שהולכת ונאכלת מעל הראש שלנו. החור באוזון הופיע שוב ושוב במהדורות החדשות, בקמפיינים סביבתיים ואפילו בשירים של אריאל זילבר, והאצבע המאשימה הופנתה בין היתר אל גזי CFC ששימשו במקררים, במזגנים ובתרסיסים. והעולם באמת עשה משהו. גזים שפגעו באוזון הוצאו בהדרגה משימוש, יצרני תרסיסים עברו לחומרי הנעה אחרים ולמשאבות מכניות, וב-1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול - ההסכם הבינלאומי שהפך מאז לאחת ההצלחות הסביבתיות הגדולות בהיסטוריה. עם השנים גם הטון השתנה: במקום אזהרות אפוקליפטיות החלו להגיע כותרות על התאוששות שכבת האוזון, על חורים קטנים וקצרי חיים יותר ועל כך שהנזק, לאט מאוד, מתחיל להתהפך. ואז האנושות פחות או יותר המשיכה הלאה לבעיה הסביבתית הבאה.

הר געש מפלצתי בעוצמה של אלפי פצצות מימן הסתתר מתחת לאדמה

Wed, 16 Sep 2026 00:08:00 GMT

הר געש עצום, שהתפרצותו הושוותה בעוצמתה לאלפי פצצות מימן, זוהה מתחת לאחד האזורים השטוחים ביותר באנגליה - כ-454 מיליון שנה לאחר שהיה פעיל. הממצא עשוי לפתור תעלומה גיאולוגית שהעסיקה חוקרים במשך שנים: מאיפה הגיעה שכבת אפר געשי עצומה שנמצאה בסקנדינביה ובאזורים נוספים בצפון ובמזרח אירופה? חוקרים מהמכון הגיאולוגי הבריטי ומאוניברסיטת אוסלו ניתחו מחדש דגימות שנלקחו מקידוחים בנורפוק ובלינקולנשייר. גבישים זעירים שנמצאו בהן תוארכו לכ-454.4 מיליון שנה - גיל שתואם לשכבת האפר העתיקה המכונה Kinnekulle tephra, שנמצאה בין היתר בנורבגיה, שבדיה, פולין ובלארוס. המסקנה שלהם היא שמקור האפר היה במערכת געשית ענקית שכיום קבורה מתחת לאזור The Wash שבחוף המזרחי של אנגליה. בזמן ההתפרצות הועפו מאות קילומטרים מעוקבים של סלע ואפר גבוה אל הסטרטוספירה, והחומר הגעשי עבר מרחק עצום לפני ששקע הרחק ממקורו. מדובר באירוע שהתרחש יותר מ-200 מיליון שנה לפני הופעת הדינוזאורים.

פתחו 778 קיבות של כרישי נמר - ומה שהיה בפנים הלך ונהיה מוזר יותר ויותר

Mon, 14 Sep 2026 00:08:00 GMT

כריש טיגריסי, המוכר גם ככריש נמר או טיגריס הים, זכה במשך השנים לכינוי הלא מחמיא במיוחד "פח הזבל של הים". הסיבה פשוטה: כרישי נמר אינם ידועים כבררנים גדולים, ומוכנים לאכול מגוון עצום של דברים שנקרים בדרכם. אבל גם המוניטין הזה לא ממש מכין אותנו לרשימה שנחשפה אחרי שחוקרים בדקו את תכולת הקיבה של לא פחות מ-778 כרישי נמר. מתוך מאות הקיבות שנבדקו, 628 הכילו מזון, והחוקרים זיהו בהן לא פחות מ-192 פריטי טרף שונים. חלקם היו בדיוק מה שהיינו מצפים למצוא בבטן של טורף ימי גדול: שרימפס, רכיכות, דגים, כרישים אחרים ובטאים. דגים היו חשובים במיוחד בתזונתם של כרישים קטנים יותר, ובסך הכול זוהו 67 מינים שונים. אבל משם הרשימה החלה לסטות לכיוונים הרבה פחות צפויים. בקיבות נמצאו גם שרידים של בעלי חיים עצומים, ובהם לווייתני זרע ולווייתנים גדולי-סנפיר. לצד אלה הופיעו צבי ים, עופות ימיים, דולפינים וגם פינגווין אפריקני. ואז הגיעו בעלי החיים שבכלל לא אמורים להיות בים.

מדענים גילו 6 אזורים מסתוריים בעומק כדה"א - ואין להם מושג מהם

Fri, 11 Sep 2026 00:03:00 GMT

כמעט 2,900 ק"מ מתחת לרגליים שלנו, במקום שאיש לא יוכל להגיע אליו בעתיד הנראה לעין, מסתתרים חלקים מכדור הארץ שאנחנו עדיין יודעים עליהם מעט מאוד. עכשיו הצליחו מדענים לזהות שם שישה אזורים מסתוריים שלא תועדו בעבר - והם עדיין לא יודעים בדיוק מה הם. הגילוי נעשה באמצעות בינה מלאכותית שאומנה לזהות אותות חלשים במיוחד בתוך רישומים של רעידות אדמה. צוות מהאקדמיה הסינית למדעים נתן למערכת לנתח יותר משני מיליון רישומים שנאספו מכמעט 5,000 רעידות אדמה בין השנים 1990 ל-2024. התוצאה הייתה מאגר של כמעט 175 אלף אותות סייסמיים איכותיים - יותר מפי עשרה מכל הכמות שנאספה במחקרים קודמים יחד. המידע אפשר לחוקרים לקבל תמונה מפורטת בהרבה של אחד האזורים המסתוריים ביותר בכדור הארץ: הגבול שבין המעטפת לבין הליבה החיצונית.

פריצת דרך או משחק מלוכלך? OpenAI טוענת ש-AI פתר בעיה בת 90 שנה

Wed, 09 Sep 2026 09:10:00 GMT

אם ההוכחה שפרסמה אמש OpenAI תחזיק מעמד בבדיקת המתמטיקאים, ייתכן שזה יהיה אחד הרגעים שנזכור בעתיד דאלה שבהם הבינה המלאכותית עלתה שלב. לטענת החברה, מודל פנימי חדש וחזק משמעותית מ-GPT-6 Astra הצליח, בעזרת כ-10,000 סוכני AI שעבדו במקביל, לפתור בתוך 88 שעות שאלה שמתמטיקאים מתמודדים איתה כבר כמעט 90 שנה. מדובר בבעיית הקיום והחלקות של משוואות נאוויה-סטוקס, שמתארות את התנועה של נוזלים וגזים. הן משמשות בין היתר בתכנון מטוסים, בחיזוי מזג אוויר ובחקר זרימת דם. הבעיה היא שאף שהמשוואות עובדות היטב באינספור שימושים, איש לא הצליח להוכיח שבשלושה ממדים הן תמיד ממשיכות להתנהג בצורה "יפה" - או שבמצבים מסוימים עלולה להיווצר סינגולריות, נקודה שבה המהירות המתמטית של הזרימה גדלה ללא גבול בזמן סופי. בשנת 2000 הכניס מכון קליי את השאלה לרשימת שבע בעיות המילניום והציב פרס של מיליון דולר לפתרונה. עד היום נפתרה רשמית רק אחת מהשבע - השערת פואנקרה, שאותה פתר גריגורי פרלמן וסירב לקבל את הפרס. נכון להבוקר, אתר מכון קליי עדיין מציג את בעיית נאוויה-סטוקס כבלתי פתורה.

הם חיפשו ספינה טרופה בעומק 1.5 ק"מ. מה שמצאו בקרקעית לא היה אמור להיות שם

Tue, 08 Sep 2026 08:07:00 GMT

לא כל חיפוש מסתיים במה שקיוו למצוא - ולפעמים זה בדיוק מה שהופך אותו למעניין. בשנת 2017 יצאה משלחת של המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארה"ב (NOAA) לחקור את מעמקי מפרץ מקסיקו (שהפך לימים למפרץ אמריקה). במהלך הסריקות זיהה הסונאר ממצא מסקרן: שדה של עצמים ולצדו גוף גדול שנראה כאילו הוא עשוי להיות שרידיה של ספינה טרופה. האפשרות שמדובר באתר ארכיאולוגי הספיקה כדי לשלוח למקום רכב תת-ימי המופעל מרחוק. הוא ירד לעומק של יותר מ-1,500 מטרים, בזמן שהצוות המתין לגלות איזו ספינה נשכחת מסתתרת שם בחשיכה. ב-NOAA תיארו את אותו יום בזמן אמת כ"יום אמיתי של חקר", כשהרכב התת-ימי התקרב ליעד שסומן בסונאר. אלא שכשהמצלמות הגיעו אליו, לא נחשפו שרידי כלי שיט עתיק, תותחים או מטען היסטורי. במקום זאת, החוקרים מצאו מכולת מטען באורך כ-12 מטרים - וסביבה משהו שנראה מתאים הרבה יותר לחנות מוצרי חשמל מאשר לקרקעית האוקיינוס.

אסטרואיד ענק יעבור קרוב לכדור הארץ - ואנחנו עלולים לפגוע בו

Mon, 07 Sep 2026 00:20:00 GMT

ב-13 באפריל 2029, שיוצא במקרה גם יום שישי ה-13, יתרחש אחד המפגשים האסטרונומיים הנדירים של זמננו: האסטרואיד אפופיס יחלוף במרחק של כ-32 אלף ק"מ בלבד מפני כדור הארץ. הוא יהיה קרוב יותר אלינו מחלק מהלוויינים שנעים במסלולים גבוהים, ובאזורים נרחבים באירופה, אפריקה ואסיה ניתן יהיה אפילו לראות אותו בעין בלתי מזוינת. למרות המוניטין המאיים שדבק בו מאז שהתגלה ב-2004, אפופיס לא צפוי לפגוע בכדור הארץ. המדידות שנאספו מאז אפשרו לאסטרונומים לשלול פגיעה לפחות במאה השנים הקרובות. אלא שמחקר שפורסם השנה הפך את השאלה המוכרת על ראשה: במקום לבדוק מה האסטרואיד עלול לעשות לנו, החוקרים בדקו אם משהו שאנחנו השארנו סביב כדור הארץ עלול לפגוע בו. הסיבה היא מסלולו החריג של אפופיס. בדרכו אל נקודת הקרבה המרבית הוא יעבור באזור שבו נמצאים לוויינים פעילים, חלליות שיצאו משימוש, שלבי טילים ושברי פסולת אחרים. רובם לא צפויים להתקרב אליו כלל, אבל החוקרים גילו שבכמה תרחישים אפשריים המרחק בין האסטרואיד לעצמים מלאכותיים עלול להיות קטן באופן מפתיע.

מדענים חקרו איך להשתין בלי להשפריץ - וזכו על זה בפרס

Sun, 06 Sep 2026 00:01:00 GMT

פרסי איג נובל לשנת 2026 חולקו השבוע בציריך למחקרים שמגשימים היטב את המוטו של האירוע - הישגים ש"קודם גורמים לאנשים לצחוק, ואז גורמים להם לחשוב". במקרה של הזוכים בפרס לפיזיקה, הם גם עשויים לגרום לרצפות של שירותים ציבוריים להיות הרבה פחות רטובות. רנדי הרד, ג'או פאן, טאד טראסקוט וקאבישן ת'וראייראג'ה זכו בפרס על ניסיונותיהם התאורטיים והמעשיים לפתור בעיה שרוב הגברים מכירים היטב: איך לעצב משתנה כך שזרם השתן לא יחזור בהשפרצה אל המשתמש או יגיע לרצפה. מאחורי השאלה המשעשעת מסתתרים פיזיקה של נוזלים, צילומים במהירות גבוהה ומשוואות דיפרנציאליות. המחקר, שפורסם בשנה שעברה, מצא שהגורם החשוב ביותר הוא הזווית שבה הזרם פוגע במשטח. כאשר זווית הפגיעה היא 30 מעלות או פחות, כמות הנתזים צונחת. מכאן עברו החוקרים לשאלה המתבקשת הבאה: האם אפשר לבנות משתנה שבה הזווית הזאת נשמרת כמעט בלי קשר לגובה המשתמש או לכיוון שאליו הוא מכוון?

הזחלים שנראים כמו חייזרים, גולגולות ומקלות חיים

Fri, 04 Sep 2026 00:16:00 GMT

רובנו לא מקדישים יותר מדי מחשבה לזחלים, חוץ אולי מהפעם ההיא שבה הקריאו לנו את "הזחל הרעב". אבל מתברר שבטבע יש זחלים שקיבלו הרבה יותר יצירתיות ממה שהיינו מצפים מיצור קטן שכל תפקידו, לכאורה, הוא לאכול עלים ולהפוך יום אחד לגולם ואז לפרפר או לעש. יש בעלי חיים שנראים כאילו האבולוציה עבדה עליהם בעדינות, ויש זחלים שנראים כאילו מישהו פתח מגירה של רעיונות מוזרים והשתמש בכולם בבת אחת. קוצים רכים שמתחזים לשריון, עור שקוף שחושף את מה שקורה בפנים, גוף שנראה כמו מקל יבש, רעש שנשמע כמו יריקה סטטית ופרצוף מזויף של גולגולת - כל אלה לא נועדו להרשים אותנו, אלא לעזור ליצורים קטנים ורכים להישאר בחיים עוד יום אחד. אצל זחלים, השלב הזה בחיים מסוכן במיוחד. הם איטיים, מזינים, כמעט חסרי הגנה, ובדיוק בגודל הנכון עבור ציפורים, עכבישים וחרקים טורפים. לכן חלקם פיתחו פתרונות שנראים קיצוניים אפילו ביחס לעולם החרקים: להיראות רעילים, להיעלם על עלה, להעמיד פנים שהם ענף, או להפוך את הגב למסכת אימה. הנה שישה זחלים שנראים כאילו הם לא היו אמורים להיות אמיתיים - אבל כולם קיימים לגמרי.

הירח נוצר בתוך חמש שעות בלבד - ומדענים גילו איך זה יכול היה לקרות

Fri, 04 Sep 2026 00:01:00 GMT

ייתכן שאחד האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות מערכת השמש שלנו התרחש הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. לפי מחקר חדש, הירח שמקיף אותנו יכול היה להיווצר כמעט בשלמותו בתוך כחמש שעות בלבד לאחר התנגשות אדירה שהתרחשה לפני כ-4.5 מיליארד שנה. במשך עשרות שנים ההסבר המקובל היה שגוף קדום בגודל דומה למאדים, המכונה תיאה, התנגש בכדור הארץ הצעיר. ההתנגשות העיפה לחלל כמויות עצומות של סלע מותך, שיצרו סביב כדור הארץ דיסקה של שברים. לפי התרחיש הקלאסי, החומר הזה התחבר בהדרגה עד שנוצר ממנו הירח. אלא שחוקרים ממכון המחקר Southwest Research Institute ומאוניברסיטת אריזונה מציעים כעת אפשרות אחרת: בתנאים מסוימים, ההתנגשות עצמה הייתה יכולה לייצר ירח כמעט שלם בתוך שעות ספורות.

אי צף בגודל מגרש כדורגל הופיע בהפתעה - ואז נעלם כעבור שבועות

Tue, 01 Sep 2026 00:11:00 GMT

אי צף בגודל של יותר ממגרש כדורגל הופיע לפתע במאגר וויליסטון שבצפון קולומביה הבריטית בקנדה - ואז, בתוך שבועות ספורים, פשוט נעלם. המסה העצומה, שהייתה מכוסה בעצים וצמחייה, נצפתה צפה במים ותועדה בידי שייט, לפני שהתמונות והסרטונים הגיעו לרוקי אייברי, תושב האזור, שפרסם אותם ברשתות החברתיות. "זה היה מראה די מדהים. מעולם לא ראיתי משהו כזה ב-40 השנים שלי באזור הזה", סיפר אייברי. לדבריו, הוא החליט להפיץ את התיעוד גם משום שבאזור עמדה להתקיים תחרות דיג גדולה, והוא רצה לוודא שהמשתתפים מודעים למה שצף במאגר. "ורציתי שגם BC Hydro ידעו שזה נמצא שם, למקרה שזה יתחיל לצוף לכיוון שלהם". גם אנשי BC Hydro, תאגיד החשמל של קולומביה הבריטית, לא ידעו בתחילה מה לחשוב. דובר החברה בוב גאמר סיפר כי בעידן שבו קל לייצר תמונות וסרטונים באמצעות בינה מלאכותית, קשה היה בתחילה להבין אם מדובר בכלל בתופעה אמיתית. אלא שצילומי לוויין מ-21 ביולי הסירו את הספק: האי אכן היה שם.

מדענים שכחו ניסוי ביער. הם חזרו 40 שנה אחר כך - ונדהמו

Mon, 31 Aug 2026 08:39:00 GMT

בסוף שנות ה-80 יצא לדרך באוסטרליה ניסוי שאפתני שנועד לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מהי הדרך הטובה ביותר לכרות עצים בלי להרוס את היער לטווח הארוך? החוקרים סימנו שטחים, כרתו עצים בשיטות שונות והחלו לעקוב אחרי מה שצמח במקומם. במשך שנים נאספו נתונים - ואז הפרויקט דעך בהדרגה, דרכי הגישה התכסו בצמחייה והשלט שסימן את אתר הניסוי נפל אל קרקעית היער. העצים, כמובן, לא ידעו שהמחקר כמעט נשכח. הם פשוט המשיכו לצמוח. עשרות שנים לאחר תחילת הניסוי חזרו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן אל היער בטנג'יל ברן שבמדינת ויקטוריה. מה שהם מצאו שם סיפק הצצה נדירה למה שקורה ליער במשך תקופה ארוכה מאוד אחרי התערבות אנושית - והתוצאה המפתיעה ביותר הופיעה דווקא בשטחים שבהם כרתו חלק גדול מהעצים, אבל לא את כולם.

מדענים מזהירים מ"עתיד מחריד": הכחדה המונית וכאוס אקלימי

Sun, 23 Aug 2026 00:01:00 GMT

הכחדה המונית נשמעת כמו אירוע ששייך לעידן הדינוזאורים, אבל קבוצה של 17 מדענים טוענת שהאנושות כבר נעה בכיוון מסוכן מאוד. במאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Frontiers in Conservation Science הם הזהירו כי אובדן המגוון הביולוגי, משבר האקלים והלחץ הגובר שמפעילים בני האדם על מערכות הטבע עלולים להוביל ל"עתיד מחריד" אם לא יחול שינוי משמעותי. לא מדובר במחקר ניסויי חדש, אלא במאמר פרספקטיבה שחיבר ממצאים ממספר גדול של עבודות קודמות,. בין 17 מחבריו נמצאים קורי בראדשו מאוניברסיטת פלינדרס, פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד ודניאל בלומשטיין מאוניברסיטת UCLA, והמאמר נשען על יותר מ-150 מקורות מדעיים. החוקרים טוענים שאחת הבעיות היא הפער בזמן בין הרס סביבתי לבין המחיר שהוא גובה. פגיעה בבתי גידול, התחממות ואובדן מינים יכולים להצטבר במשך שנים, בעוד ההשפעה על מזון, בריאות, כלכלה והגירה מתבררת לעיתים רק מאוחר יותר. לדבריהם, ממדי האיום על הביוספרה ועל החיים שבתוכה גדולים עד כדי כך שגם מומחים מתקשים לתפוס אותם במלואם.

דולפינים תועדו עושים משהו שלא נראה מעולם - והחוקרת התחילה לצרוח

Thu, 20 Aug 2026 08:45:00 GMT

דולפינים כבר הוכיחו לא פעם שהם מהיצורים האינטליגנטיים ביותר באוקיינוס, אבל תיעוד חדש ממזרח אוסטרליה הצליח להפתיע אפילו חוקרים שמכירים היטב את היכולות שלהם. צוות מאוניברסיטת סאנשיין קוסט תיעד דולפיננים הודו-פסיפיים באזור מפרץ הרווי שבקווינסלנד משתמשים בקונכיות גדולות וריקות ככלי ציד: הם מכניסים לתוכן דגים, מעלים את הקונכייה אל פני המים ומרוקנים ממנה את הטרף ישירות לפה. ההתנהגות הזו, המכונה shelling, כבר מוכרת למדענים מאוכלוסיית דולפינים במפרץ הכרישים שבמערב אוסטרליה. אלא שזו הפעם הראשונה שבה פורסם תיעוד שלה בחוף המזרחי של המדינה - אלפי קילומטרים משם. והחוקרת שהובילה את המחקר ידעה מיד מה היא רואה.

דו"ח סביבתי מדאיג: משהו מסריח בבנימין - וישפיע על הנחלים של כולנו

Tue, 18 Aug 2026 17:40:00 GMT

במועצה האזרוית מזהירים כי מי שפכים מחלחלים לקרקע וזורמים במערכת נחלים שמשפיעה על מיליוני ישראלים. ראש המועצה ישראל גנץ: "אין קו ירוק למי התהום ואין מחסום שיכול לעצור נחל. מדינת ישראל חייבת להתייחס לזיהום הזה כאיום סביבתי לאומי"

התמונות המטרידות: האם נאס"א מסתירה חייזרים על הירח?

Tue, 18 Aug 2026 08:09:00 GMT

האם נאס"א מחקה מתמונות הירח עצמים שלא רצתה שהציבור יראה? הפיזיקאי מאנלי דרחשאני טוען כי בחינה של עותקים שונים מאותם תצלומים ממשימות אפולו חושפת הבדלים שקשה להתעלם מהם: כדורים כחולים, נקודות אור ועצמים מתכתיים מופיעים לכאורה בגרסאות מסוימות - אך נעלמים בגרסאות אחרות. בריאיון לפודקאסט "American Alchemy" הציג דרחשאני צילום ממשימת אפולו 14, שבו נראה האסטרונאוט אדגר מיטשל עומד על פני הירח. לדבריו, בעותק שנמצא בארכיון אחד השמים שחורים לחלוטין, ואילו בגרסה אחרת של אותה תמונה נראה כדור כחול וברור מעל האסטרונאוט. דרחשאני, שחוקר מה שהוא מגדיר כחריגות בתצלומי הירח ומאדים, אינו טוען שהתמונות מוכיחות שחייזרים שהו על הירח. עם זאת, הוא סבור שההבדלים בין הסריקות מחייבים הסבר ושלא ניתן לפטור את כל העצמים כהבזקי אור, פגמים בסרט הצילום או קרינה קוסמית.

בן 11 הכניס יד בין הסלעים - ושלף שן ענקית של מפלצת פרהיסטורית

Tue, 18 Aug 2026 00:05:00 GMT

בו באוורס בן ה-11 ואביו מייקל יצאו לחפש מאובנים בחוף בניו ג'רזי כשהבחינו במשהו בתוך חריץ צר בין הסלעים. האב ניסה להגיע אליו, אבל היד שלו הייתה גדולה מדי. אז הוא הזעיק את בנו, שהכניס את היד פנימה - והוציא משם שן באורך של כ-10 סנטימטרים. רק אחר כך התברר להם למי היא הייתה שייכת: מגלודון, כריש פרהיסטורי עצום שהיה אחד הטורפים הגדולים ביותר ששחו אי פעם באוקיינוסים. "שלפתי צדפה מאחד הסלעים ופתאום ראיתי שיש שם חור", סיפר מייקל באוורס, בן 42. "הסתכלתי פנימה ופשוט נדהמתי, אבל לא הצלחתי להכניס לשם את היד. אז כמובן התחלתי לצעוק כמו משוגע לבו שיבוא בריצה, כי היד שלו קטנה מספיק". בו עצמו הודה שגם כשהבין שמצפה לו משהו מיוחד בתוך הסלע, הייתה לו שנייה של היסוס. "הייתי ממש נרגש בהתחלה", סיפר. "אבל גם פחדתי להכניס את היד פנימה ולבדוק מה יש שם".

ה"גוש" הלוהט שנע לעבר ניו יורק חשף תגלית מסתורית במעמקי כדור הארץ

Mon, 17 Aug 2026 12:36:00 GMT

עמוק מתחת לצפון-מזרח ארצות הברית מסתתרת כבר מיליוני שנים תעלומה גיאולוגית עצומה. מדענים מכנים אותה "האנומליה הצפונית של הרי האפלצ'ים" - אזור ברוחב של מאות קילומטרים שבו הסלעים במעטפת כדור הארץ חמים באופן חריג. מחקר מ-2025 אף הציע שהמסה הזאת נעה באיטיות לכיוון דרום-מערב, ואם המודל נכון, מרכזה עשוי לחלוף מתחת לאזור ניו יורק בעוד כ-15 מיליון שנה. עכשיו, בניסיון להבין טוב יותר מה בדיוק קורה שם למטה, צוות חוקרים מאוניברסיטאות ייל ומינסוטה יצר את המפה התלת-ממדית המפורטת ביותר עד כה של האזור. אלא שבמקום לפתור רק את התעלומה המוכרת, הסריקה חשפה אחת חדשה: מתחת לקונטיקט נמצא מבנה צר וכמעט אנכי, שיורד מאות קילומטרים עמוק יותר מה"גוש" החם שלצדו. והחלק המעניין באמת הוא שהשניים מתנהגים באופן הפוך לחלוטין.

הים זוהר למרחקים - ואף אחד עדיין לא יודע להסביר למה

Thu, 13 Aug 2026 16:00:00 GMT

כבר יותר מ-400 שנה מלחים מספרים על לילות שבהם האוקיינוס מפסיק להיראות כמו ים והופך למשטח לבן, חלק וזוהר שנמשך עד האופק. לא הבהובים כחולים בין הגלים, לא אור שנדלק כשסירה עוברת - אלא זוהר יציב שמכסה שטחים עצומים וגורם לספינות להיראות כאילו הן שטות על שלג. התופעה הנדירה מכונה "ים חלבי", והיא תועדה בעיקר בים הערבי ובאזור דרום-מזרח אסיה. אחד הקברניטים שתיאר אותה כבר ב-1849 כתב כי המראה הזכיר לו "מישור אינסופי של שלג" או ים של כספית. מלחים אחרים סיפרו שהאור היה חזק מספיק כדי לקרוא בעזרתו, גם בלילה ללא ירח. במקרים הקיצוניים ביותר הזוהר משתרע על שטח של עד כ-100 אלף קילומטרים רבועים - כמעט פי חמישה משטחה של ישראל - ונשאר במקומו במשך ימים, שבועות ולעיתים אף חודשים. למרות גודלו, רק מעטים ראו אותו מקרוב, משום שהוא מופיע בדרך כלל באזורים מרוחקים שאין בהם כמעט כלי שיט. גם ז'ול ורן הכניס את התופעה לספרו "20 אלף מיל מתחת למים" כבר ב-1870. הוא אמנם לא ידע להסביר אותה במדויק, אך הבין שמקור האור כנראה ביצורים זעירים החיים במים. יותר ממאה שנה לאחר מכן, החוקרים עדיין מחפשים את התשובה המלאה.

הסהרה מתחילה להשתלט על אירופה - וזה רק הולך ומחמיר

Sun, 26 Jul 2026 00:17:00 GMT

מדבר סהרה אמנם לא זז ממקומו, אבל יותר ויותר ממנו נודד ומסיים את דרכו באירופה. ענני אבק עצומים חוצים את הים התיכון, מכסים ערים באובך, צובעים שמים בכחול-אפור או בכתום ומגיעים כיום גם למדינות שבעבר כמעט לא הושפעו מהם. מחקר חדש שבחן את תנועת האבק ברחבי אירופה בין 2012 ל-2021 מצא עלייה כמעט בכל היבשת. דרום אירופה נותר האזור הפגיע ביותר, בעיקר איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון ומדינות הבלקן, אבל אבק מהסהרה מגיע כיום גם לבריטניה, לסקנדינביה ולחלקים נוספים בצפון היבשת. החוקרים ניתחו יותר מ-18 אלף מדידות שנאספו ביותר ממאה תחנות, ושילבו אותן עם נתוני לוויין, תנאי מזג אוויר ומודלים ממוחשבים. הם הצליחו להבדיל בין האבק המדברי לבין זיהום שמקורו במכוניות, מפעלים ואתרי בנייה באמצעות ההרכב הכימי שלו, ובעיקר רמות גבוהות של אלומיניום. הממצא המטריד ביותר הוא שלא בהכרח נרשמות יותר סופות אבק מבעבר. במקום זאת, כל אירוע נעשה עוצמתי יותר ומוביל כמות גדולה יותר של חול ואבק צפונה. לכן גם מדינות שהצליחו להפחית את זיהום האוויר המקומי ממשיכות להתמודד עם חלקיקים שמגיעים אליהן ממרחק של אלפי קילומטרים.

הצצה נדירה: כך נראים חייהם הסודיים של "כלבי הרפאים" החמקמקים

Wed, 22 Jul 2026 00:04:00 GMT

במשך עשרות שנים הוא היה כמעט יצור מיתולוגי. השועל קטן-האוזן חי בעומק יערות האמזונס, מתרחק מבני אדם ומצליח לחמוק גם מחוקרי טבע מנוסים. הנדירות של התצפיות העניקה לו את הכינוי המתבקש "כלב הרפאים" - אבל מאות תמונות חדשות מתחילות סוף סוף להסיר את מעטה המסתורין. למרות שמו הרשמי בעברית, השועל קטן-האוזן אינו שועל. זהו דמוי-שועל ממשפחת הכלביים (באנגלית הוא נקרא Short-eared dog, כלומר "כלב קצר-אוזניים") והמין היחיד בסוג Atelocynus. הוא חי אך ורק באגן האמזונס בדרום אמריקה ונחשב לאחד בני משפחת הכלביים הפחות מוכרים בעולם. במשך שנים, חלק גדול מהידע עליו התבסס על קומץ תצפיות, אתרים מתועדים ופרטים שנשמרו במוזיאונים. כעת, מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Neotropical Biology and Conservation מציג את מאגר התיעודים המקיף ביותר שנאסף על המין. החוקרים ריכזו 500 רישומי תפוצה מבוליביה וניתחו 34 סקרי מצלמות שנערכו בין 2001 ל-2024 בשפלה של בוליביה ופרו. העבודה הניבה 594 אירועי צילום עצמאיים של כלבי הרפאים בטבע.

חשבתם שהחום הנוכחי קיצוני? התחזיות לשנה הקרובה מדאיגות

Wed, 22 Jul 2026 00:01:00 GMT

בזמן שבישראל מנסים לעבור בשלום עוד גל חום כבד, הנתונים שמגיעים מהאוקיינוס השקט מצביעים על כך שהתקופה הקיצונית באמת עוד עשויה להיות לפנינו. תופעת אל ניניו הולכת ומתחזקת, והמודלים מעריכים שהיא עלולה להתפתח לאחד האירועים העוצמתיים שנמדדו - ולהמשיך להשפיע על מזג האוויר בעולם גם בחודשים הראשונים של 2027. המדידות מראות התחממות מהירה של פני הים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט. בין אפריל ליוני הייתה הטמפרטורה גבוהה בכמעט מעלה מהממוצע, ביוני כבר נמדדה חריגה של 1.55 מעלות, ובאמצע יולי היא טיפסה ל-2.1 מעלות מעל הממוצע. גם האטמוספרה מתחילה להגיב. מדד שבוחן את הפרשי לחץ האוויר בין טהיטי לדרווין שבאוסטרליה ירד לרמות שליליות במיוחד - סימן להיחלשות דפוסי הרוחות הרגילים מעל האוקיינוס ולהתבססות של אל ניניו. לפי החוקרים, השילוב בין התחממות המים לשינויים באטמוספרה מעיד שהתופעה עדיין מתפתחת וצפויה להתחזק עוד יותר. התחזיות מעניקות סבירות גבוהה מאוד לכך שאל ניניו יימשך עד מרץ, וישנה סבירות משמעותית שיישאר איתנו גם עד מאי 2027. מומחי אקלים כבר מזהירים שאם המגמה תימשך, השנה הבאה עלולה להביא איתה שיאי חום חדשים.

מדענים חושפים תחזית מצמררת: כך ייראו החיים בשנת 2100

Sun, 19 Jul 2026 00:03:00 GMT

שריפות ענק קיצוניות, מערכות אקולוגיות שלא יזכירו את אלה שאנחנו מכירים כיום, עדרי בקר וצאן שיצטמצמו דרמטית ומזון מן החי שייוצר במפעלים ללא גידול בעלי חיים. כך, לפי מחקר חדש, עשויים להיראות החיים בשנת 2100 אם ההתחממות הגלובלית תמשיך להחריף. צוות מאוניברסיטת מקווארי בסידני בחן שורה של תרחישים אפשריים לעתידן של המערכות האקולוגיות באוסטרליה. החוקרים התמקדו בעולם שבו הטמפרטורה הממוצעת גבוהה בכ-4 מעלות צלזיוס לעומת התקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, אך הדגישו כי התהליכים שבחנו אינם ייחודיים ליבשת ויכולים להשפיע על אזורים רבים ברחבי העולם. "במרחק של 70 שנה מהיום, מערכות אקולוגיות רבות יהיו שונות באופן מהותי", כתבו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Australian Journal of Botany. לדבריהם, שינויי האקלים יפעלו לצד התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות שעשויות לשנות לא רק את הנוף, אלא גם את החקלאות, ייצור המזון והאופן שבו בני האדם מתמודדים עם מינים פולשים.

מיליוני אותות נקלטו מכוכב לכת מסתורי - ועכשיו הגיעו התוצאות

Fri, 17 Jul 2026 10:36:00 GMT

מיליוני אותות נקלטו במהלך סריקות של K2-18b, כוכב לכת מסתורי שהפך בשנים האחרונות לאחד היעדים המסקרנים בחיפוש אחר חיים מחוץ למערכת השמש. כעת הסתיים הניתוח המקיף שלהם - והתוצאות מספקות תשובה חלקית בלבד לאחת השאלות הגדולות של האנושות. לצורך החיפוש שילבו החוקרים את כוחם של שני טלסקופי רדיו עצומים: מערך VLA שבניו מקסיקו וטלסקופ MeerKAT שבדרום אפריקה. תוכנה מתקדמת עברה על מיליוני אותות שנקלטו מאזור כוכב הלכת וניסתה לאתר בתוכם שידור צר, קבוע ומסודר, מהסוג שעשוי להיות מופק באמצעות טכנולוגיה חוצנית. רוב האותות שטלסקופים כאלה קולטים אינם מגיעים מחייזרים, כמובן. הם עשויים לנבוע מלוויינים, מטוסים, מערכות תקשורת ומכשירים אחרים בכדור הארץ, לצד תופעות טבעיות בחלל. המשימה הקשה הייתה לסנן את כל ההפרעות ולבדוק אם נשאר אות שלא ניתן להסביר בדרך מוכרת.

נמאס לכם מכדור הארץ? נאס"א מחפשת מתנדבים לשנה במאדים

Wed, 15 Jul 2026 13:27:00 GMT

מי שחלם לטוס למאדים כנראה לא יקבל בקרוב כרטיס לכיוון אחד, אבל נאס"א מציעה את הדבר הקרוב ביותר שהיא יכולה לספק בלי לשגר איש לחלל: שנה שלמה במתקנים סגורים שנועדו לדמות מסע אל הירח או אל כוכב הלכת האדום. סוכנות החלל האמריקנית מחפשת ארבעה מתנדבים לתוכנית חדשה בשם "סימולציית חקר הירח ומאדים". המשימה צפויה להתחיל לא לפני אוגוסט 2027 במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס, ותימשך בפועל כ-14 חודשים - שנה בתוך שני מתקנים מבודדים ועוד כחודשיים של הכשרה ובדיקות לפני המשימה ואחריה. המשתתפים יחיו בתנאים צפופים ומבודדים, עם אספקה מוגבלת ושגרת עבודה שתנסה לדמות את המציאות של אסטרונאוטים במשימה ארוכה. הם יגדלו ירקות, יתחזקו את המתקנים, יפקחו על מצבם הבריאותי, יפעילו כלי רכב ויבצעו הליכות חלל מדומות על משטח שנבנה כך שיזכיר פני שטח של כוכב לכת. גם השינה שלהם תעמוד למבחן. נאס"א מתכוונת לבדוק כיצד אנשי הצוות מסתגלים ליממה של מאדים, הארוכה בכ-40 דקות מהיממה בכדור הארץ. הפער אולי נשמע זניח, אך לאורך זמן הוא עלול להשפיע על שעות השינה, הערנות והתפקוד.

סוכר התגלה במרכז שביל החלב - והוא עשוי להסביר איך החיים התחילו

Wed, 15 Jul 2026 00:09:00 GMT

מיליוני טונות של סוכר אולי הגיעו לכדור הארץ מהחלל לפני כארבעה מיליארד שנים - וסיפקו חלק מחומרי הגלם שאפשרו לחיים להיווצר. האפשרות המסקרנת הזאת קיבלה כעת חיזוק משמעותי, לאחר שחוקרים זיהו לראשונה מולקולת סוכר בתוך ענן עצום של גז ואבק סמוך למרכז שביל החלב. החומר שהתגלה נקרא אריתרולוז, סוכר פשוט בעל ארבעה אטומי פחמן. על פני כדור הארץ אפשר למצוא אותו בין היתר בפטל ובמוצרים לשיזוף ללא שמש, אבל התגלית החדשה אינה קשורה לטעם מתוק. החשיבות האמיתית שלה היא בכך שסוכרים הם מרכיב חיוני בתהליכים ביולוגיים ובמבנה של מולקולות כמו DNA ו-RNA. עד כה נמצאו סוכרים במטאוריטים ובדגימות מאסטרואידים, אך לא זוהה סוכר ישירות בחומר המצוי בין הכוכבים. הצוות הבין-לאומי איתר את האריתרולוז בענן המולקולרי G+0.693-0.027, באמצעות שני טלסקופי רדיו רגישים במיוחד בספרד ובצרפת. החוקרים התאימו 12 אותות שונים שהגיעו מהענן ל"טביעת האצבע" הייחודית של המולקולה שנמדדה במעבדה.

ייתכן שחייזרים חיים ב"שכן ממול" של כדור הארץ

Tue, 14 Jul 2026 00:03:00 GMT

האם חיים מחוץ לכדור הארץ עשויים להימצא דווקא על אחד השכנים הקרובים שלנו? אסטרונומים גילו שכוכב לכת הנמצא במרחק של 25 שנות אור בלבד עשוי להיות סלעי וידידותי לחיים הרבה יותר מכפי שהעריכו עד כה. כוכב הלכת, המכונה GJ 3378b, התגלה כבר ב-2024, אך המדידות הראשונות הצביעו על כך שמסתו גדולה יותר מפי חמישה מזו של כדור הארץ. בעקבות זאת חשבו החוקרים כי ייתכן שמדובר בכוכב לכת גזי יחסית, הדומה יותר לגרסה מוקטנת של נפטון ופחות לעולם שעליו יכולים להתקיים מים וחיים. כעת, מדידות חדשות של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין שינו את התמונה. לפי המחקר, מסתו של GJ 3378b היא רק פי 2.3 ממסת כדור הארץ - נתון שמגדיל את הסיכוי שמדובר בעולם סלעי ולא בכדור גז ענקי. "זה מלהיב", אמר האסטרונום פול רוברטסון, שהוביל את המחקר. "זה אחד השכנים הקוסמיים הקרובים ביותר שלנו. 25 שנות אור הוא למעשה 236 טריליון ק"מ וזה אולי נשמע כמו מרחק עצום, אבל שביל החלב משתרע על פני כ-100 אלף שנות אור, כך שבמובן הזה הוא ממש השכן ממול".

סין שתלה מיליארדי עצים - ואז המדענים שמו לב למשהו מוזר

Sun, 12 Jul 2026 00:01:00 GMT

במשך עשרות שנים סין מנהלת את אחד ממבצעי הייעור הגדולים בעולם: מיליארדי עצים שנשתלו כדי לעצור את התפשטות המדבריות בצפון המדינה, להפחית סופות חול ולשפר את ספיגת הפחמן מהאטמוספרה. המיזם הזה, שמוכר בכינוי "החומה הירוקה הגדולה", נשמע כמו פתרון כמעט פשוט מדי למשבר מורכב: יש מדבר שמתקדם? שותלים מולו יער. אלא שמחקר חדש מציע שהתמונה מסובכת יותר. היערות שסין שתלה אמנם הופכים את המדינה לירוקה יותר, אבל הם לא מתנהגים כמו יערות טבעיים. לפי החוקרים, היערות הנטועים מגדילים את כיסוי העלים שלהם מהר יותר מיערות טבעיים - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מהר. זה נשמע כמו חדשות מצוינות, אבל מבחינת מדעני אקלים זו גם נורת אזהרה: המודלים שמחשבים איך יערות סופגים פחמן אולי מפספסים חלק חשוב מהסיפור. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם מספיק לשתול עצים כדי ליצור יער שמתפקד כמו מערכת טבעית, או שיער שנבנה בידי אדם מתנהג אחרת גם כשהוא נראה ירוק ובריא מבחוץ? המחקר החדש מראה שהתשובה מורכבת יותר מספירת שתילים ותמונות לוויין מרשימות.

"הירח השני" של כדור הארץ נחשף לראשונה בתמונה היסטורית

Wed, 08 Jul 2026 06:00:00 GMT

לכדור הארץ יש ירח אחד רשמי, זה שכולנו מכירים. אבל מתברר שיש לידנו גם בן לוויה קטן, מוזר ונדיר בהרבה: אסטרואיד שמקיף את השמש במסלול שגורם לו להיראות כאילו הוא מלווה את כדור הארץ בריקוד איטי ומתמשך. עכשיו, לראשונה, הוא גם צולם מקרוב. האסטרואיד נקרא 2016 HO3, או קאמואואלווה - שם שמקורו בהוואי ומתייחס לעצם שמתנדנד בשמיים. הוא התגלה לפני כעשור באמצעות סקר אסטרואידים בהוואי, אבל עד עכשיו כל מה שידעו עליו הגיע מתצפיות מרחוק. כעת פרסמה סוכנות החלל הסינית תמונה ראשונה שצילמה הגשושית טיאנוון 2, ובה נראה סלע חלל קטן על רקע האפלה שמסביב. הוא קטן מאוד במונחי חלל: ההערכות מדברות על קוטר של כ-40 עד 100 מטרים בלבד. ובכל זאת, הוא אחד העצמים המסקרנים ביותר בסביבת כדור הארץ, משום שהוא נחשב ל"מעין לוויין" - לא ירח אמיתי, אבל עצם שנשאר קרוב יחסית לכדור הארץ לאורך זמן ומקיף את השמש במסלול דומה מאוד לשלנו.